יום שבת, 17 במאי 2014

שיעור באזרחות שחבל על הזמן...



עוד זווית על פרשת הולילנד על שלל ספיחיה.
הדיון הדרמטי בפרשיות אולמרט שולה זקן מעורר עניין ציבורי רב גם בגלל מרכיבי הדרמה הכלולים בו. אלו פרשיות היכולות לפרנס בהצלחה ספר או סרט עלילה מוצלח.
כך נחשף הציבור גם לדיון מתמשך בשאלות של שלטון, משפט ומוסר. שורה של דוברים רהוטים ומרשימים המגיבים על התופעה מזוויות שונות ותורמים בכך - אני לא יודע איך להגדיר זאת מבלי להישמע בומבסטי - לתבונה הציבורית במדינה. כן, עד כדי כך.
בימים האחרונים התקשורת מתעסקת לא מעט בשיעור באזרחות מתקדמת ובניתוח לוגי ומוסרי. זה לא דבר מובן מאליו, וטוב מאד שזה קורה.
לכן זו לא רק שקיפות, חשובה מאד כשלעצמה, אלא גם חינוך; שאולי יש בו משהו מעיצוב מחדש של התרבות והחברה בישראל.

שוקי

יום שלישי, 13 במאי 2014

אם לא דורנר או שכטמן אז לפחות ריבלין



אני מביט בתיעוב ותדהמה על המירוץ לנשיאות ובעיקר על המתמודדים הפוליטיים. גם מתוך הנחה שלמתמודדים האחרים אין באמת סיכוי.
מבין המתמודדים הפוליטיים נראה לי רובי ריבלין הראוי ביותר. הוא לא נשא בשום תפקיד ביצועי משמעותי לאורך זמן ולכן לא יצא לו להתלכלך. כיו"ר כנסת תפקד בהצלחה לא מבוטלת. לעומתו פואד ודליה איציק הם שני אנשים סבירים בעלי כישורים אינטלקטואלים וביצועיים בינוניים שעיקר כוחם בטוויית קשרים ומיקח וממכר.
בן אליעזר היה אלוף המינויים הפוליטיים לאורך השנים (איפה צחי הנגבי, שהורשע בעבירה זו, ואיפה הוא). דליה איציק שאף היא הייתה יו"ר כנסת (הרבה פחות מוצלחת מריבלין) אלופה בלזהות את הצד בפרוסה עליה מרוחה החמאה. די בפרשה המבחילה של השיפוצים המוגזמים בביתה על חשבון הציבור (כדי כך שנאלצה להחזיר חלק מהכסף) כדי למנוע ממנה מועמדות לנשיאות במדינה תקינה. אבל הבושה היא מפוליטיקאינו והלאה.
וביבי, ראש ממשלתנו המעשי. מה איכפת לו מי הכי מתאים. מה שאיכפת לו הוא מי מתאים לו.
לסיכום, אם לא דורנר או שכטמן אז לפחות ריבלין.

שוקי

יום שבת, 5 באפריל 2014

יום שלישי, 18 במרץ 2014

...למה פוליטיקאי לא צריך להיות נשיא המדינה...


פוליטיקאי לא צריך היות נשיא, כי פוליטיקאים מתבוססים מדי יום במי האפסיים של העשייה הפוליטית. הם מקמבנים, הם מתחמנים, הם אומרים חצאי אמיתות, הם עושים דילים מלוכלכים ונחשפים לעיתים מזומנות במלוא עליבותם. הייתי רוצה שנממן נשיא שתדמיתו הציבורית נעלה מכל אלו. אחד שמייצג את היפה שבמדינה ומשדר ממלכתיות.
וגם, מועמד לנשיאות לא צריך לעשות קמפיין, זה לא מכובד. עליו רק להציג את מועמדותו ושהבוחרים ישפטו את מכלול העשייה הציבורית שלו...
ומי שצריך לבחור אותו זה בכלל העם, לא הכנסת, נשיא הוא לא תפקיד פוליטי.
זה מה אני חושב.
שוקי

יום ראשון, 9 במרץ 2014

לפום צערא אג-רע*, או, מה חושב האלטר על החלטת שר התקשורת



"עולם מטומטם," אומר לי האלטר אגו שלי.
"מה הפעם?", אני שואל אותו.
הוא: "הרי אם שר התקשורת מסכים עם כך שהאגרה היא מס רע, אז למה הוא לא מבטל אותו מיידית אלא רק בעוד שנה?"
אני: "כי בינתיים צריך לממן את רשות השידור, הרי אי אפשר לעשות מהפך תוך יום."
הוא: "בסדר, אני מתאר לעצמי שזה השיקול, ובכל זאת זו החלטה רעה כי מכפיפים שיקול עקרוני ערכי בפני שיקול פרגמטי."
אני: "אז מה ציפית שייעשו?"
"שיממנו ממקור אחר," כך הוא, "האוצר הכריז שיש רזרבות. לא יתכן שיגידו לציבור במסיבת עתונאים מתוקשרת שיש מס רע ולא צודק, ושצריך להמשיך ולשלם אותו במשך שנה שלמה. זה חותר תחת יסודות של מימשל תקין."
"עד כדי כך?" אני מניף גבות.
"אלא מה," משיב הוא, "במדינה מתוקנת אזרחים צריכים להאמין שלגזרות המימשל יש הצדקה. אפילו ברוסיה מחפשים הצדקות להחלטות תמוהות כמו הפלישה לחצי האי קרים או מאסרן של נערות הפוסי-ריוט, ופה אצלנו מודים שמשהו לא תקין וממשיכים לעשות אותו רק כי רוצים לשמור על הרזרבות. הלו!, הרי בדיוק בשביל מצבים כאלו יש רזרבות.

(*"לפום צערא אגרא" – ארמית: לפי הצער, השכר)

שוקי


יום ראשון, 9 בפברואר 2014

על מור יוסף ויאיר לפיד...



בית חולים הדסה בפשיטת רגל.
מנכ"ל הדסה במשך תשע שנים - שלמה מור יוסף.
שלמה מור יוסף מוכר ככישלון ניהולי והולך הביתה עם פנסיה של 74 אלף ₪ לחודש.
שלמה מור יוסף מתמנה למנכ"ל הביטוח הלאומי.
הבוס שלו: שר הרווחה ממפלגת "יש עתיד".
מה יש לשר האוצר להגיד בעניין?
שוקי

יום ראשון, 2 בפברואר 2014

למה מנהלים מתעמרים בעובדיהם?

ובאלו ארגונים התופעה רווחת במיוחד?
לא בטוח שהשרים יעל גרמן ושי פירון יאהבו את התשובה.
שיחה עם הפסיכולוג התעסוקתי והארגוני איתן מאירי על ספרו "המגפה השקטה במקומות העבודה"

שוקי

יום חמישי, 30 בינואר 2014

על שלמה אליהו, עובדי מגדל ושתיקת הרגולטור...


אני מלא הערכה לדרך שעשה שלמה אליהו מנער שליח בחברת מגדל ועד שהפך לבעל השליטה בחברה. אלו חומרים המרכיבים אגדות חיות.
אבל הכוח שצבר כנראה עיוור את עיניו. כבר שנים רבות אינו פועל קשה יום אלא איש עסקים עשיר ורב עוצמה; וכזה שכבודו כנראה חשוב לו יותר מכל דבר אחר.
בהתארגנות העובדים במגדל הוא כנראה רואה פגיעה אישית ומתנהג בהתאם.

אם אפילו עו"ד נחום פיינברג, מייצג מעסיקים הבולט ביותר בישראל, התפטר מייצוגה של מגדל בפרשת זו, אז כנראה שבאמת אליהו עבר כל גבול.

למיטב הערכתי, בשלב זה כבר צריכה להתערב בפרשה הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון. הסכסוך בין העובדים לחברה נכנס עוד מעט לחודשו הרביעי. זו פרשה מהותית שמתחילה להשפיע על יציבות החברה.
בשלב הראשון הפגיעה היא בעיקר במוניטין, אחר כך זה ממשיך לביזנס ועשוי להגיע גם ליציבות העיסקית. ויציבות עיסקית של חברת ביטוח היא לא רק עניינם של בעלי החברה.

משרד האוצר צריך לקרוא את אליהו לסדר, בעלים של חברת ביטוח לא יכול לעשות בחברה כבתוך שלו.

שוקי

יום שני, 27 בינואר 2014

יום חמישי, 23 בינואר 2014

"...ונודה לטכנאים..."



יכול להיות שטכנאי הגז של חברת סופרגז התרשל בתפקידו - אבל למה התרשל בתפקידו?
אם בגלל אישיותו - אז איפה האחריות של מי שגייס אותו לעבודה?
אם בגלל נוהלי עבודה לקויים ועומס עבודה – מי קבע את הנהלים ואת סדר העבודה?
אם בגלל חוסר חשק ומוטיבציה – אז איפה הממונים עליו שהביאו אותו מצב הזה?

בקיצור, איפה הנהלת סופרגז? למה בעתונות רק מובאת בלשון לקונית "תגובת הנהלת סופרגז"? לאנשים שם אין שמות? אין לחברה מנכ"ל שדמות לו ותואר?
ואיפה הנהלת קבוצת עזריאלי שהיא הבעלים של סופרגז? לה אין איזו מילה של נוחם להגיד על המשפחה שנספתה? איזו מילה לקרוביהם?
רק הטכנאי אשם?

אין מוסר, אין אתיקה – העיקר להרחיק עדות.

זה מה אני חושב.
שוקי

יום שלישי, 14 בינואר 2014

על צופית גרנט, עמותת "אנוש" והתארגנות עובדים




בתחילת החודש פורסם כי עובדי עמותת "אנוש" ניסו להתארגן, ללא הצלחה. המארגנים קבלו על כך שנשיאת העמותה, אשת התקשורת צופית גרנט, לא תמכה במאבקם. זאת, למרות שהיא מובילה את הקמפיין הטלוויזיוני להתארגנות עובדים מטעם ההסתדרות.
אמרה צופית גרנט לעובדים כי אינה מתערבת במאבקם משום שהיא מתנדבת בעמותה כדי לעזור לפגועי נפש, ואינה מתערבת בעניינים פנים ארגוניים. גם ההסתדרות הגיבה במילים דומות, ותשקוט הארץ.

ואני דווקא סבור שלא ניתן לעשות הפרדה כזו. צופית גרנט צורפה לעמותה כדי ליצור זהות בין אישיותה לבין העמותה. ההפרדה בין פעילות העמותה לאופן ניהולה היא הפרדה מלאכותית שנועדה למנוע מבוכה מההסתדרות ומגרנט. ומה אם מחר יתגלה כי הנהלת העמותה עברה על החוק? הרי לפי אותו הגיון מוזר גם אז צופית גרנט תוכל לטעון כי אינם עסוקה בעניינים פנים ארגוניים.

אי אפשר להפריד בין דרך התנהלותה של העמותה לפעילותה. לא ניתן להצדיק פגיעה בעובדים בתואנה שהפוגע עושה מעשה קודש של טיפול בנפגעי נפש. זה לא עובד ככה.

ואם תשאלו מאיפה הבאתי את ה"פגיעה בעובדים"? הרי בסך הכול עובדים רצו להתארגן ואין הוכחה שהצליחו רק בגלל התנכלות של הנהלה. על כך אשיב שעובדים המבקשים להתארגן מאותתים שלא טוב להם, שהם לא מרוצים; ואם לא טוב להם והם לא מרוצים, זו אחריות של ההנהלה. עובדים שטוב להם, צופית יקירה, לא מבקשים להתארגן.

זה מה אני חושב.

שוקי



יום שבת, 21 בדצמבר 2013

We don’t see things as they are, we see things as we are


מה אמר דין פוסטר, מומחה בינלאומי לרב-תרבותיות, על חברות גלובליות, על ניהול
בין-תרבותי ועל הסיבות לריבוי היחסי של כישלונות של רילוקיישן.

יום שישי, 6 בדצמבר 2013

"שכר הבכירים בישראל – לאן?"


מה נתן חץ חושב על המוסדיים, ומה המוסדיים חושבים על מה שנתן חץ חושב עליהם?
ולמה בכלל היה צריך את תיקון 20 לחוק החברות, והאם הביא תועלת בשנה שחלפה מאז החלתו, ומה חושב על כך נציג הרשות לניירות ערך, ואיזה שינוי גלובלי עשתה כימיקלים לישראל בתחום שכר הבכירים?
רשמים מכנס במלאת שנה להחלת תיקון 20 לחוק החברות.
http://bit.ly/1bOi746

שוקי