יום חמישי, 30 בינואר 2014

על שלמה אליהו, עובדי מגדל ושתיקת הרגולטור...


אני מלא הערכה לדרך שעשה שלמה אליהו מנער שליח בחברת מגדל ועד שהפך לבעל השליטה בחברה. אלו חומרים המרכיבים אגדות חיות.
אבל הכוח שצבר כנראה עיוור את עיניו. כבר שנים רבות אינו פועל קשה יום אלא איש עסקים עשיר ורב עוצמה; וכזה שכבודו כנראה חשוב לו יותר מכל דבר אחר.
בהתארגנות העובדים במגדל הוא כנראה רואה פגיעה אישית ומתנהג בהתאם.

אם אפילו עו"ד נחום פיינברג, מייצג מעסיקים הבולט ביותר בישראל, התפטר מייצוגה של מגדל בפרשת זו, אז כנראה שבאמת אליהו עבר כל גבול.

למיטב הערכתי, בשלב זה כבר צריכה להתערב בפרשה הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון. הסכסוך בין העובדים לחברה נכנס עוד מעט לחודשו הרביעי. זו פרשה מהותית שמתחילה להשפיע על יציבות החברה.
בשלב הראשון הפגיעה היא בעיקר במוניטין, אחר כך זה ממשיך לביזנס ועשוי להגיע גם ליציבות העיסקית. ויציבות עיסקית של חברת ביטוח היא לא רק עניינם של בעלי החברה.

משרד האוצר צריך לקרוא את אליהו לסדר, בעלים של חברת ביטוח לא יכול לעשות בחברה כבתוך שלו.

שוקי

יום שני, 27 בינואר 2014

יום חמישי, 23 בינואר 2014

"...ונודה לטכנאים..."



יכול להיות שטכנאי הגז של חברת סופרגז התרשל בתפקידו - אבל למה התרשל בתפקידו?
אם בגלל אישיותו - אז איפה האחריות של מי שגייס אותו לעבודה?
אם בגלל נוהלי עבודה לקויים ועומס עבודה – מי קבע את הנהלים ואת סדר העבודה?
אם בגלל חוסר חשק ומוטיבציה – אז איפה הממונים עליו שהביאו אותו מצב הזה?

בקיצור, איפה הנהלת סופרגז? למה בעתונות רק מובאת בלשון לקונית "תגובת הנהלת סופרגז"? לאנשים שם אין שמות? אין לחברה מנכ"ל שדמות לו ותואר?
ואיפה הנהלת קבוצת עזריאלי שהיא הבעלים של סופרגז? לה אין איזו מילה של נוחם להגיד על המשפחה שנספתה? איזו מילה לקרוביהם?
רק הטכנאי אשם?

אין מוסר, אין אתיקה – העיקר להרחיק עדות.

זה מה אני חושב.
שוקי

יום שלישי, 14 בינואר 2014

על צופית גרנט, עמותת "אנוש" והתארגנות עובדים




בתחילת החודש פורסם כי עובדי עמותת "אנוש" ניסו להתארגן, ללא הצלחה. המארגנים קבלו על כך שנשיאת העמותה, אשת התקשורת צופית גרנט, לא תמכה במאבקם. זאת, למרות שהיא מובילה את הקמפיין הטלוויזיוני להתארגנות עובדים מטעם ההסתדרות.
אמרה צופית גרנט לעובדים כי אינה מתערבת במאבקם משום שהיא מתנדבת בעמותה כדי לעזור לפגועי נפש, ואינה מתערבת בעניינים פנים ארגוניים. גם ההסתדרות הגיבה במילים דומות, ותשקוט הארץ.

ואני דווקא סבור שלא ניתן לעשות הפרדה כזו. צופית גרנט צורפה לעמותה כדי ליצור זהות בין אישיותה לבין העמותה. ההפרדה בין פעילות העמותה לאופן ניהולה היא הפרדה מלאכותית שנועדה למנוע מבוכה מההסתדרות ומגרנט. ומה אם מחר יתגלה כי הנהלת העמותה עברה על החוק? הרי לפי אותו הגיון מוזר גם אז צופית גרנט תוכל לטעון כי אינם עסוקה בעניינים פנים ארגוניים.

אי אפשר להפריד בין דרך התנהלותה של העמותה לפעילותה. לא ניתן להצדיק פגיעה בעובדים בתואנה שהפוגע עושה מעשה קודש של טיפול בנפגעי נפש. זה לא עובד ככה.

ואם תשאלו מאיפה הבאתי את ה"פגיעה בעובדים"? הרי בסך הכול עובדים רצו להתארגן ואין הוכחה שהצליחו רק בגלל התנכלות של הנהלה. על כך אשיב שעובדים המבקשים להתארגן מאותתים שלא טוב להם, שהם לא מרוצים; ואם לא טוב להם והם לא מרוצים, זו אחריות של ההנהלה. עובדים שטוב להם, צופית יקירה, לא מבקשים להתארגן.

זה מה אני חושב.

שוקי



יום שבת, 21 בדצמבר 2013

We don’t see things as they are, we see things as we are


מה אמר דין פוסטר, מומחה בינלאומי לרב-תרבותיות, על חברות גלובליות, על ניהול
בין-תרבותי ועל הסיבות לריבוי היחסי של כישלונות של רילוקיישן.

יום שישי, 6 בדצמבר 2013

"שכר הבכירים בישראל – לאן?"


מה נתן חץ חושב על המוסדיים, ומה המוסדיים חושבים על מה שנתן חץ חושב עליהם?
ולמה בכלל היה צריך את תיקון 20 לחוק החברות, והאם הביא תועלת בשנה שחלפה מאז החלתו, ומה חושב על כך נציג הרשות לניירות ערך, ואיזה שינוי גלובלי עשתה כימיקלים לישראל בתחום שכר הבכירים?
רשמים מכנס במלאת שנה להחלת תיקון 20 לחוק החברות.
http://bit.ly/1bOi746

שוקי

יום שני, 2 בדצמבר 2013

צמיחה ואיכות סביבה - הילכו שניהם יחדיו?


למה כבוד השר לאיכות הסביבה נאלץ להתגנב מאחור? האם צמיחה ואיכות סביבה יכולים לדור בכפיפה אחת? מה הדרום-קוריאנים עושים בעניין? ומה האמריקאים? ואם יש באמת מושג כזה: "עבודות ירוקות"?
רשמים מהכנס "כלכלה ירוקה – הזדמנויות חדשות בשוק העבודה".

שוקי

יום שבת, 23 בנובמבר 2013

כל עסק צריך להיות "חברתי"

מה אמרו בכנס השנתי של IVN ולמה אני חושב שכל עסק צריך להיות חברתי

שוקי

יום ראשון, 17 בנובמבר 2013

על בנקאות חברתית ומשה כחלון...


מה אומר כחלון על הבנקים ומה דעתי על סיכוייו של מיזם הבנק הקואופרטיבי
ומה דעתכם, יצליח?
http://bit.ly/180GbQH
שוקי

יום רביעי, 13 בנובמבר 2013

"מה נציגי המגזר העסקי רוצים מהרגולטור?"


כתבה שלי ב"דה מרקר" שפורסמה היום ומסבירה למה נציגי המיגזר העיסקי כל הזמן מתלוננים דווקא על הרגולציה (ויש גם דוגמאות), ולא על שלל סיבות נוספות שמקשות על חברות ועסקים.
רמז: כי זה קל יותר ומצטלצל היטב.

שוקי

יום רביעי, 6 בנובמבר 2013

300 מילים על זיכויו של ליברמן ועל חוסר במנהיגות עם אינטגריטי...




במשך שנים ליברמן עשה במחשכים פעולות עיסקיות רבות שהטיבו עימו ועם מקורביו תוך שהוא מנצל לרעה את הסמכויות השלטוניות שלו.
זה אסור, זה פלילי, זה בטח לא מוסרי.
אבל לא היו הוכחות; ובעולם המשפט בלי הוכחות אין אשמה.
אתם ואני יכולים להגיד שאם משהו עטור נוצות, מגעגע, הולך ונראה כמו ברווז, אז זה כנראה ברווז. המערכת המשפטית צריכה גם בדיקת ד.נ.א והצהרה של הברווז שהוא כזה. אחרת אין הוכחה ומבחינתה אינו בהכרח ברווז.
אחר כך החלו לצוץ בדלי הוכחות ונשקלה הגשת כתב אישום.
אבל המערכת המשפטית חששה שההוכחות לא מספיק נחרצות, ועם הזמן עוד כרסמו בהן - זה התאבד, זה מת וזה סתם חזר בו מעדותו.
היועץ המשפטי הנוכחי לא לוקח סיכונים, הוא שמרן ידידותי ולא מתאים לתפקיד (ולכן מינו אותו לתפקיד, מיינד יו).
יועץ כזה הולך על בטוח, רק אם יש סיכוי סביר להרשעה. אז הוא החליט לא להגיש כתב אישום.
כיסחו לו את הצורה. אמרו שהשלישייה המיתולוגית, שמגר, זמיר, ברק, הייתה לבטח מגישה כתב אישום, תוך לקיחת סיכון שיהיה זיכוי - אז מה, אבל הקייס היה עולה לדיון ציבורי.
מי יבוא חשבון עם ביבי שהוביל את מהלך מינויו של ויינשטיין לתפקיד הרם?

כדי להציל את שרידי המוניטין המקצועי שלו, ניצל ויינשטיין את המקרה של השגריר כדי להגיש בכל זאת כתב אישום, כתב אישום על קייס זניח המסתמך על עדותו של דני איילון - כאשר ברור היה לכל ילד שהוא מבקש לנקום בליברמן. דווקא כאן כן ראה ויינשטיין סיכוי סביר להרשעה.
בית המשפט נפנף אותו לכל הרוחות.
אז עכשו רבים דורשים את התפטרותו, בצדק, הוא לא מתאים לתפקיד. אבל התפטרותו של היועץ המשפטי לא תפתור את הבעיה העיקרית שלנו: מערכת פוליטית צינית המנומרת באיים רבים של שחיתות לרבדיה השונים.
בלי מנהיגות אמיתית בעלת יושרה המחזיקה בהגה לאורך זמן אין שום סיכוי לתקן את המצב. זה שמפעם לפעם מישהו אולי ייענש, או יתפטר, לא יביא כל שינוי מהותי. תרבות שלטונית נקבעת על ידי פעילות נחרצת ומחויבות ברורה של הנהגה הגונה. אתם רואים סביבכם משהו שמזכיר את זה?
שוקי
www.shukistauber.co.il
שוקי שטאובר
http://www.shukistauber.co.il





תרבות של פחד...




מי הגדיר את מערכת היחסים בין מעסיקים יהודים לשכירים ערביים כ"תרבות של פחד"?
מי אמר ש"המצב הנחות של 20% מהאוכלוסייה בישראל הוא חסר תקדים בעולם המערבי"?
למה כשדיברו על תעסוקה של בדואים בנגב עלו בראשי יריות בחוות בודדים ומשחטות רכב.
ומה חושב על כל זה כבוד השר בנט?
תשובות לשאלות הללו ורשמים נוספים מ"וועידת ראש הממשלה לפיתוח כלכלי במיגזר המיעוטים"
http://bit.ly/1bVoGOh
שוקי
עבודה: תרבות של פחד, חשש ואפליה – על תעסוקה של ערבים בישראל
http://bit.ly/1bVoGOh





יום ראשון, 27 באוקטובר 2013

הפוליטיקאים משמאל ומימין עושים צחוק מעקרונות של צדק ומוסר...


קולו הצלול והמרשים של משה נגבי, הפרשן המשפטי של קול ישראל, שוב עושה סדר. הפעם בסוגיית שחרור האסירים הפלשתינאים.
נגבי ביקר את הפוליטיקאים משמאל ואת הפוליטיקאים מימין.
מצד אחד, טען שלא ייתכן כי אנשי הבית היהודי יבקרו בתוקף את החלטת הממשלה שהם חלק ממנה. יואילו, אמר, לפרוש ולעשות זאת מהאופוזיציה.
מצד שני, אמר ששחרור האסירים כשלעצמו הוא שערורייה משפטית ומוסרית. חלקם בצעו פשעי מלחמה, ולאף אחד אין זכות לשחרר פושע מלחמה, גם לא לממשלה.



יום ראשון, 13 באוקטובר 2013

אין לאיגודים המקצועיים להלין אלא על עצמם...


בשבוע שעבר נערך כנס על התארגנות עובדים. בין השאר נאמר בו כי ממשלות ומעסיקים מגלים עוינות לאיגודים מקצועיים. נאמר בו גם כי יש למצוא דרכים לניטרול הפוביה שיש למעסיקים נגד התארגנות עובדים.

אכן כך, אך זו בראש וראשונה משימתם של ארגוני העובדים. רכישת אמון הפכה מבחינתם למשימה מורכבת. באשר שנים של התנהגות נלוזה, שימוש מופרז בכוח ופוליטיזציית-יתר הפכו כלי שנועד במקורו להגן על עובדים חלשים למכשיר פוליטי רב-עוצמה המשרת את פעיליו. לארגון שבמקרים רבים קברניטיו שכחו את הסיבות האמיתיות לקיומו.

עוד על הכנס: http://bit.ly/16F8Qb2


שוקי


יום שלישי, 8 באוקטובר 2013

על פוליטיקאים ובכי, מספד ונהי...


אני מביט בפניהם האבלות של שמעון פרס וביבי נתניהו ושומע את מילות ההספד הכואבות שלהם, אני רואה את הבכי קורע הלב של אריה דרעי ואלי בן ישי ולא מאמין להם כהוא זה. לא יתכן שהצער הזה אמיתי, זה לא הגיוני. הרי לא מת בן משפחתם היקר בדמי ימיו, אלא איש ציבור עתיר מעש בשיבה טובה. ולכך נוסיף שגם האכיל אותם, לעיתים, מרורים.

מה קורה שם בנבכי מוחם של אותם פוליטיקאים בכירים? מה קורה להם במהלך חייהם הפוליטיים שגורם להם, ומאפשר להם, להפעיל מנגנוני רמייה האמורים להבטיח את הישרדותם בצמרת?

ואפשר שזו גם רמייה עצמית, כי אחרת קשה מאד לחיות כך.