השקת הספר "ישראלים בברלין"

ביום 25/12/2017 בשעה 15:00 יתקיים אירוע השקה של הספר "ישראלים בברלין" בשיתוף המכון להגירה ושילוב חברתי והמחלקה למינהל עסקים של המרכז האקדמי רופין. הציבור מוזמן!
להרשמה: negstm@ruppin.ac.il

*על קשישים, בדואים וכנס מעלה*

בשבוע שעבר נערך כנס מעלה הבינלאומי שגם השנה היה מרשים הן מבחינת תכניו והן מבחינת יצירתיות ההפקה. ביום השני יצאו חלק ממשתתפיו לסיורים ברחבי הארץ כדי לחוות דפוסים של "חדשנות חברתית".

אני יצאתי לסיור הרחוק ביותר, במרחבי הנגב. סיור שהתגלה כקטן ביותר מבחינת מספר משתתפים. הגיוני. למה שבן-אדם סביר ייסע לבאר-שבע אם יש דברים מעניינים גם בתל-אביב? אבל אני לא הייתי הרבה זמן בבאר-שבע והתגעגעתי לקצת נגב, אז הדרמתי.
קבוצה קטנה. נרשמו שמונה והגיעו ארבעה. אבל המארגנים החליטו לעשות כבוד לפריפריה ולא ביטלו את הסיור. יפה מצדם.
הקבוצה, כמה קטנה ככה אקלקטית. יועצת משפטית של סימנס ישראל, מנהלת אחריות תאגידית של אימפריית השום של קיבוץ דורות, עיתונאית מרדיו בולגריה (עולה חדשה-ישנה החיה בארץ) ואנוכי, נציג המגזר הגברי (את הסיור ניהלה ביד רמה נציגת המארגנים מטעם תב"ת של הג'וינט).
את הביקור התחלנו במרכז העיר, במשרדי התוכנית "מעגל החיים" המעניקה שירותי תעסוקה לאוכלוסיות מגוונות הנזקקות לסיוע בשוק התעסוקה הדינמי.
משם נסענו לאזור תעשיית ההייטק של העיר, לביקור במעבדה לחדשנות טכנולוגית בזקנה. נעשים בה פיתוחים שנועדו לשפר את איכות חייהם של אוכלוסיית המגזר השלישי. בין השאר צפינו בהמחשה של פעילות תלת מימד, ואין כתמונה המצורפת כדי להעיד שנגנבנו.
משם נסענו לחורה. כן, חורה. יענו, בדואים. ביקרנו במתחם של "סאדלטק", שעל פי יוזמיו "הינו מיזם טכנולוגי ראשון מסוגו בחברה הערבית בישראל אשר הוקם לטובת בני החברה הבדואית בנגב". פגשנו שם יזמי הייטק ערבים ויהודים. שוחחנו בוידאו-קונפרנס גם עם עמיתיהם בדימונה ובערד. יש בועת הייטק בחורה.
אחר הצהריים שבנו למרכז ההומה. מיניבוסנו הזדחל בפקקים עד לנקודת הפיזור.
היה שווה.

*כמה מילים על אינטלקטואלים אמיתיים ועל פסאודו-אינטלקטואלים*

מעורבותו הישירה של העורך הראשי של עיתון "הארץ" אלוף בן הביאה לכך שתגובתי על הסקירה המוטה של ספרי "ישראלים בברלין" פורסמה היום במהדורה המודפסת של מוסף הספרים של "הארץ". 

מעבר לעניין האישי שהיה לי בכך חשוב לי להדגיש כי תגובה זו גם מהווה מחאה על פרסומים של כותבים פסאודו-אינטלקטואליים שעיקר כוחם ביכולת ניסוח ופלפול. בעיני, אינטלקטואל אמיתי הוא לא רק בעל ידע ויכולת התבוננות, אלא גם אדם בעל יושרה; כזה היודע לכבד דעות של אחרים, ספקן ולא נחרץ; כזה הזוכר שהאנושות אינה רק מושג מופשט אלא שהיא גם מורכבת מאנשים, מבני אדם.