יום שלישי, 29 במאי 2018

* קווים לדמותו של ההייטק בישראל: גברים חילוניים המועסקים בחברות ICT באזור תל אביב - רשמים מהכנס לפיתוח הון אנושי בהנדסה *



זו השנה השלישית בה מתקיים במכללת אפקה הכנס השנתי לפיתוח הון אנושי לאומי בהנדסה, והפעם גלריית המשתתפים שדיברו בו הייתה מרשימה מתמיד. שר החינוך נפתלי בנט ברך בסרט ווידאו, מנהל החינוך וההכשרות של ה-OECD נשא אף הוא דברים מרחוק. נכחו בכנס גם נשיא הטכניון שלווה בשורה של פרופסורים מהמוסד המכובד. נשאו דברים גם יו"ר ות"ת מל"ג, מנכ"ל הרשות לחדשנות, מי שהיה יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, ועוד רבים וטובים.
כמו בכנסים הקודמים גם השנה עמד נשיא אפקה, פרופ' עמי מויאל, על חשיבות הכישורים הרכים אצל המהנדס.
יו"ר ות"ת, פרופ' יפה זילברשץ, סיפרה שכ-25,000 תלמידי שנה א' במקצועות ההייטק נחלקים כמעט שווה בשווה בין האוניברסיטאות (בכללן אוניברסיטת אריאל והאוניברסיטה הפתוחה) לבין המכללות. כאשר הגידול בשנים האחרונות במכללות (43%) עולה בהרבה על זה שבאוניברסיטאות (14%).
מנכ"ל הרשות לחדשנות, אהרון אהרון, אמר שמקצועות ההייטק מהווים כ-8.3% משוק התעסוקה, כ-270,000 עובדים. מספר זו אינו משתנה בשנים האחרונות וזה אינו דבר טוב. הוא תלה את הסטגנציה גם בתת-ייצוג של אוכלוסיות שאינם גברים יהודים חילונים. ערבים – 2%, נשים – 24% וחרדים – פחות מאחוז.

אהרון גם ציין כי ההייטק בישראל מונוליתי מדיי, לא רק בגלל האחידות הדמוגרפית אלא גם משום היותו ממוקם בתל אביב וסביבותיה. כמו כן רוב הפעילות בו מרוכזת בענפי ה-
ICT (טכנולוגיות מידע ותקשורת). חשוב, אמר, לעודד פעילות בפריפריה וגם בענפי הייטק אחרים כמו מדעי החיים.
נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא, הודה כי האקדמיה מעצם טיבה איטית ושמרנית ולכן יש קושי רב בשינוי של תכניות לימודים. הוא התייחס בעיקר לנושא שחוזר ונדון רבות בשנים האחרונות (וגם הוזכר לעיל, בפתיח לסקירה) שעיקרו הצורך בהקניית מיומנויות רכות לבעלי השכלה טכנולוגית.
גם נציג ה-
OECD הודה כי מערכות החינוך וההכשרה אינן עומדות בקצב השינויים הטכנולוגיים והתרבותיים.

יום שני, 28 במאי 2018

* תודה על נכונותכם לקבל והלוואי שלא נזיק לכם: רשמים מכנס העשור של מידות *



ביום רביעי האחרון התקיים כנס העשור של מידות, עמותה המסייעת לעמותות להתנהל טוב יותר.
בכנס הוענק "אות האפקטיביות" על ידי השופטת לשעבר הילה גרסטל ועל ידי הנדבנית שולה מוזס.  בדברי הברכה שלה אמרה שולה מוזס כי לא המקבל הוא זה שצריך להגיד תודה אלא הנותן. לא להודות למזלו הטוב על כך שיש לו פנאי, בריאות טובה וכסף; אלא להודות למקבל על שהוא מאפשר לו לתת.
מן הסתם התכוונה לכך שהנתינה מעניקה משמעות וערך לחייו של הנותן, וכדי שהיא תתקיים צריך גם להיות מי שמוכן לקבלה וליהנות ממנה...
(בתמונה נראות השתיים מעניקות את אות האפקטיביות לנציגי עמותת אנוש: עמוס סלע, יו"ר ההנהלה וד"ר הלה הדס, המנכ"לית)
ד"ר סיגל שלח, המנכ"לית הנכנסת של ג'וינט ישראל, דיברה על נזקים שפעילות חברתית יכולה לגרום שלא מדעת. היא הביאה מספר דוגמאות. אחת מהן היה ניסוי שנערך בארה"ב ונועד לבחון דרכים להפחתת הריונות לא רצויים אצל צעירות. לבנות בקבוצת הניסוי נתנו בין השאר לטפל בבובות דמויות תינוקות כדי שיחושו עד כמה רבה ההשקעה ורב המאמץ הכרוך בגידול ילדים. להפתעת החוקרים דווקא בקרב קבוצה זו עלה אחוז ההריונות (בהשוואה לקבוצת הביקורת).
מן הסתם החוש האימהי גבר אצל הנערות הצעירות על אי הרצון להתאמץ. וכך יצא, אפוא, שהניסוי עצמו שביקש לברך (על פי הגדרת מטרות הניסוי) נמצא מקלל.
לכן, אמרה שלח, אחד משני מטרות העל של הג'וינט, לצד יצירת "אימפקט", הוא "לא להזיק".