* כנס העשור של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה *

אתמול שינסתי מותן והדרמתי עד לבאר שבע כדי לקחת חלק בכנס העשור של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. הנציבה החדשה (יחסית, שנתיים בתפקיד), עו"ד מרים כבהא, הפגינה אומץ והחליטה לקיים את הכנס לראשונה מחוץ לתל אביב ואפילו לא בבית מלון, כבעבר, אלא באוניברסיטת בן-גוריון. היה חשוב לה לעשות מערוף לאזור הדרום, מעין גיוון גיאוגרפי. בכך לקחה סיכון, מדעת, שתאבד לפחות ממחצית המשתתפים הפוטנציאליים. כך אמנם היה, אבל בכל זאת הגיעו כ-150, רובם בעלי עניין, כמוני. לי גם היה סנטימנט אישי כי בעבר כתבנו את הפרק המשפטי בספרי "דרושים", אודות איסור אפליה בקבלה לעבודה, (הם את התשתית המשפטית, אני את המסגרת והעיצוב הסופי).

בכנס נשאו דברים אנשי אקדמיה, אנשי ממשל, מנהלים בכירים וראשי רשויות.
קצת טעימות:
משר העבודה חיים כץ נבצר להגיע. ד"ר אביגדור קפלן, מנכ"ל המשרד, ברך גם במקומו.
פרופ' דן בן דוד מאוניברסיטת תל-אביב אמר שאי השוויון בישראל הולך וגדל, מתוך המדינות המפותחות הוא שני רק לארה"ב. הסיבה העיקרית לפערים היא רמת ההשכלה. למשל, לאורך השנים נטען כי יש שתי אוכלוסיות בתת-תעסוקה, גברים חרדים ונשים ערביות. אבל כשנכנסים לרזולוציה גבוהה יותר בתוך קבוצות אוכלוסיה, מגלים, לדוגמה, שכ-80% מהנשים הערביות המשכילות מועסקות ורק 12% מהנשים הערביות עם השכלה נמוכה. פער עצום.
אחר כך היה פאנל מנכ"לים (בתמונה). איציק צאיג, מנכ"ל אסם, אמר שגיוון תעסוקתי זה לא רק עשייה חברתית אלא צורך עיסקי. ארגון שמחפש כשרונות ומגביל עצמו לאיתורם רק במגזר אחד מצמצם את האפשרויות.
שלי לנצמן, מנכ"לית מייקרוסופט, אמרה שאם מנהלים משיבים בשלילה למועמד לעבודה ממוצא ערבי, המענה השלילי צריך גם את אישורה, כדי שהיא תבין למה אמרו לו "לא".
עימאד תלחמי, מנכ"ל באבקום סנטרס אמר שלא די להעסיק ערבים, אלא חשוב שהם ישתלבו בכל הדרגים של הארגון.
שאול מרידור, ראש אגף התקציבים, אמר שההייטק הישראלי הומוגני מדיי. גברים לא חרדים מהווים כ-38% משוק התעסוקה בישראל אך כ-75% משוק התעסוקה בהייטק. הוא הודה שגם באגף התקציבים אין מספיק גיוון. מתוך 60 עובדים יש רק ערבי אחד וחרדי אחד. גם נשים יש הרבה פחות מחצי. הוא הציב יעד, "שאפתני" לדבריו, שתוך שבע שנים מחצית מעובדי האגף יהיו נשים.
עמית אוברקוביץ, סמנכ"ל משאבי אנוש של חברת החשמל, אמר שגיוון תעסוקתי הוא יעד אסטרטגי אצלם. אכן, שינוי מהותי בחברה שהייתה סמל לנפוטיזם. מעניין איך ימומש החזון.
בסוף היה פנל של ראשי רשויות, רובם מהדרום. הם היו אמורים לדבר על גיוון תעסוקתי אבל דיברו בעיקר על מה שבא להם. בכל זאת, מתקרבים לבחירות. משהו בסגנון של "לא זו השאלה" וכאלה... בתור קינוח גם זה היה בסדר.

* מלטה על המפה *

יו"ר לישכת המסחר ישראל – מלטה, שמוליק בן טובים (בתמונה), "התכבד להזמינני לאירוע חגיגי להשקת לשכת המסחר החדשה ישראל-מלטה" שמוליק מזמין אז הולכים. גם הייתי סקרן לדעת איזה עסקים אנחנו עושים עם מלטה.

פרופ' אהרן גבע מאוניברסיטת חיפה סיפר לשומעים שבמלטה יש כ-420 אלף תושבים ושהיא משתרעת על שטח של 316 קמ"ר, משהו כמו תל-אביב רבתי כפול שתיים. כבלשן הרחיב אודות השפה המלטזית שמשלבת מילים באיטלקית ובערבית.
אחריו דיברו חברים בלישכת המסחר משתי הארצות שסיפרו עד כמה מלטה נוחה לעסקים ושהצמיחה בה היא הגבוהה באיחוד האירופי.
הסתבר שיש אפילו שגרירים: שגרירה מלטזית אצלנו ושגריר ישראלי במלטה. גם גילו לנו שכעת אייר-מלטה תטוס ממלטה ישירות לתל אביב חמש פעמים בשבוע.
בסוף עלו המכובדים. שר החוץ המלטזי, שגם אחראי לקידום המסחר, ברך על יחסי המסחר ההולכים ומתפתחים עם ישראל. אחריו עלה השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי שאמר שהוא מקנא בעמיתו המלטזי ומקווה שבעתיד גם לו ייצא למלא את המישרה החשובה של שר החוץ. הנגבי הודה למלטזים על זה שאצלם לא הייתה אנטישמיות ונתנו ליהודים לחיות אצלם בשקט, וגם על זה שלא עשו עלינו חרמות וכל מיני בי.די. אסים. כשדיבר, חגיגי ומעונב, לא יכולתי שלא להיזכר בצחי המתולתל מזיע וזועק מרה על גג האנדרטה בימית.
 

* קווים לדמותו של ההייטק בישראל: גברים חילוניים המועסקים בחברות ICT באזור תל אביב - רשמים מהכנס לפיתוח הון אנושי בהנדסה *

זו השנה השלישית בה מתקיים במכללת אפקה הכנס השנתי לפיתוח הון אנושי לאומי בהנדסה, והפעם גלריית המשתתפים שדיברו בו הייתה מרשימה מתמיד. שר החינוך נפתלי בנט ברך בסרט ווידאו, מנהל החינוך וההכשרות של ה-OECD נשא אף הוא דברים מרחוק. נכחו בכנס גם נשיא הטכניון שלווה בשורה של פרופסורים מהמוסד המכובד. נשאו דברים גם יו"ר ות"ת מל"ג, מנכ"ל הרשות לחדשנות, מי שהיה יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, ועוד רבים וטובים.

כמו בכנסים הקודמים גם השנה עמד נשיא אפקה, פרופ' עמי מויאל, על חשיבות הכישורים הרכים אצל המהנדס.
יו"ר ות"ת, פרופ' יפה זילברשץ, סיפרה שכ-25,000 תלמידי שנה א' במקצועות ההייטק נחלקים כמעט שווה בשווה בין האוניברסיטאות (בכללן אוניברסיטת אריאל והאוניברסיטה הפתוחה) לבין המכללות. כאשר הגידול בשנים האחרונות במכללות (43%) עולה בהרבה על זה שבאוניברסיטאות (14%).
מנכ"ל הרשות לחדשנות, אהרון אהרון, אמר שמקצועות ההייטק מהווים כ-8.3% משוק התעסוקה, כ-270,000 עובדים. מספר זו אינו משתנה בשנים האחרונות וזה אינו דבר טוב. הוא תלה את הסטגנציה גם בתת-ייצוג של אוכלוסיות שאינם גברים יהודים חילונים. ערבים – 2%, נשים – 24% וחרדים – פחות מאחוז.
אהרון גם ציין כי ההייטק בישראל מונוליתי מדיי, לא רק בגלל האחידות הדמוגרפית אלא גם משום היותו ממוקם בתל אביב וסביבותיה. כמו כן רוב הפעילות בו מרוכזת בענפי ה- ICT (טכנולוגיות מידע ותקשורת). חשוב, אמר, לעודד פעילות בפריפריה וגם בענפי הייטק אחרים כמו מדעי החיים.
נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא, הודה כי האקדמיה מעצם טיבה איטית ושמרנית ולכן יש קושי רב בשינוי של תכניות לימודים. הוא התייחס בעיקר לנושא שחוזר ונדון רבות בשנים האחרונות (וגם הוזכר לעיל, בפתיח לסקירה) שעיקרו הצורך בהקניית מיומנויות רכות לבעלי השכלה טכנולוגית.
גם נציג ה-OECD הודה כי מערכות החינוך וההכשרה אינן עומדות בקצב השינויים הטכנולוגיים והתרבותיים.

* תודה על נכונותכם לקבל והלוואי שלא נזיק לכם: רשמים מכנס העשור של מידות *

ביום רביעי האחרון התקיים כנס העשור של מידות, עמותה המסייעת לעמותות להתנהל טוב יותר.
בכנס הוענק "אות האפקטיביות" על ידי השופטת לשעבר הילה גרסטל ועל ידי הנדבנית שולה מוזס.  בדברי הברכה שלה אמרה שולה מוזס כי לא המקבל הוא זה שצריך להגיד תודה אלא הנותן. לא להודות למזלו הטוב על כך שיש לו פנאי, בריאות טובה וכסף; אלא להודות למקבל על שהוא מאפשר לו לתת.
מן הסתם התכוונה לכך שהנתינה מעניקה משמעות וערך לחייו של הנותן, וכדי שהיא תתקיים צריך גם להיות מי שמוכן לקבלה וליהנות ממנה...
(בתמונה נראות השתיים מעניקות את אות האפקטיביות לנציגי עמותת אנוש: עמוס סלע, יו"ר ההנהלה וד"ר הלה הדס, המנכ"לית)
ד"ר סיגל שלח, המנכ"לית הנכנסת של ג'וינט ישראל, דיברה על נזקים שפעילות חברתית יכולה לגרום שלא מדעת. היא הביאה מספר דוגמאות. אחת מהן היה ניסוי שנערך בארה"ב ונועד לבחון דרכים להפחתת הריונות לא רצויים אצל צעירות. לבנות בקבוצת הניסוי נתנו בין השאר לטפל בבובות דמויות תינוקות כדי שיחושו עד כמה רבה ההשקעה ורב המאמץ הכרוך בגידול ילדים. להפתעת החוקרים דווקא בקרב קבוצה זו עלה אחוז ההריונות (בהשוואה לקבוצת הביקורת).
מן הסתם החוש האימהי גבר אצל הנערות הצעירות על אי הרצון להתאמץ. וכך יצא, אפוא, שהניסוי עצמו שביקש לברך (על פי הגדרת מטרות הניסוי) נמצא מקלל.
לכן, אמרה שלח, אחד משני מטרות העל של הג'וינט, לצד יצירת "אימפקט", הוא "לא להזיק".  

* על כנס המסעדנות החמישי, על הפסיקה בדבר הטיפים למלצרים... וגם על ספר שכמעט כתבתי *

בעבר תכננתי לכתוב ספר על הקמה וניהול מסעדות. נושא מרתק בעיני. התחלתי לראיין יזמים בולטים בענף כמו האחים ירזין, רימון בן יקיר, אהרוני, עירית שנקר וחיים כהן ועוד... אבל המיזם לא הבשיל, כתבתי ספרים אחרים. אבל הרעיון ממשיך לנקר במוחי ובשלו הלכתי אתמול לכנס המסעדנות שמארגנת, זו השנה החמישית, חברת מידע כנסים. 
חלקו הראשון של הכנס הוקדש לנושא החם של הענף: פסק הדין שניתן לאחרונה בעניין הטיפים למלצרים. עיקרו: הטיפים שייכים למעסיק ומהווים חלק משכר העובדים.
ניכר היה כי נציגי המסעדנים אינם מחבבים את פסק הדין ומוצאים כי חסרונותיו עולים בהרבה על יתרונותיו. מנכ"ל איגוד המסעדות שי ברמן רמז כי כך רצה הנשיא הפורש של בית הדין לעבודה (השופט פליטמן – ש.ש.) להטביע חותמו על המערכת. ברמן העריך כי שכר המלצרים יפחת בעקבות הפסיקה בלפחות 30% ושיפגעו דווקא מלצרים ששכרם נמוך יחסית. הוא גם הביע חשש כי לקוחות פחות ירצו להשאיר טיפים ביודעם כי הם נכנסים לכיסו של המעסיק ולא של המלצר. לכן עם הזמן יגדל הסיכוי שמסעדות יאלצו לוותר על הטיפ ולכלול את דמי השירות בחשבון. "זה לא טוב לנו ולא טוב למלצרים," אמר.
משום שהשופט נתן למסעדנים ארכה להתארגנות עד לתחילת 2019 הציג ברמן את שלוש החלופות העומדות בפני האיגוד. האחת, לפעול למען חקיקה בנושא. השנייה, לעתור לבג"צ והשלישית, לחתום על הסכם קיבוצי (ענפי – ש.ש.) ששר העבודה יכול להרחיב את תחולתו על כלל הענף.
הרו"ח המוחצן תיקו פרנקו כינה את יום מתן פסק הדין: "יום הנכבה של המלצרים". הוא טען כי אקטיביסטים תאבי פרסום הובילו את המאבק על גבם של המלצרים מבלי שיבינו לעומק את משמעות הפסיקה. כך מלצר צעיר בשיא אונו יקבל הרבה פחות כסף עבור עבודתו ובתמורה יזכה לתנאי פרישה נוחים יותר בעוד 50 שנה. פרנקו העריך שהיקף הטיפים השנתי עומד על כשני מיליארד ₪. לדבריו, סכום זה יתווסף למחזור העסקים וישפיע עליהם. למשל, תשלומי מע"מ (שיופחתו כמובן מהמלצרים), או תגמולים יותר גבוהים למי שמקבלים אותם מהמסעדנים לפי מחזור עסקים; כמו תשלומי זכיינים לרשתות או מסעדנים שמשלמים שכ"ד לפי מחזור.
ולבסוף, דברים שכתבתי בעניין זה, מנקודת ראותו של הלקוח, לפני מספר שנים בוואלה עסקים: https://finance.walla.co.il/item/1651009