* הרצאה: ייחודה של מנהיגות חינוכית *

הרצאתי באירוע השקת הספר "כן זה אפשרי - ניהול שינוי בארגון חינוכי".
עיקרה:
כל מנהל בית ספר צריך להיות בעל תכונות מנהיגות; משום שהוא מעצב פני קהילה, ומשום שהוא מנהל ארגון דינמי המצוי בשינוי מתמיד.
לצפייה:
https://www.youtube.com/watch?v=mSTkK-1252c&fbclid=IwAR1BIzIazEnSvGLPMBy_N4XlCjNDi2YLO4_ruNnfqBXiVvZSwBrB_NihQsw

* השקת הספר כן זה אפשרי בכפר הירוק *

סרטון בן 16:30 דקות הכולל את אלו הפרקים: 

00:00 - התכנסות ופתיחה מוזיקלית
01:45 – סקירת מנכ"ל הכפר הירוק, ד"ר קובי נווה
06:45 – קטעים מהרצאתי אודות ייחודה של מנהיגות חינוכית
10:30 – אתנחתא מוזיקלית
11:30 – קטעים מפאנל בהנחיית קרן מרציאנו
14:50 - פרידה
לצפייה, לחצו כאן:

https://www.youtube.com/watch?v=zpzaOjMzBQY&feature=youtu.be

כנס: על חשיבות הטכנולוגיה, שיקום חברות וחשיבה בגדול

בשבוע שעבר פקדתי את הוועידה השנתית לניהול שרשרת אספקה, עליה מנצחת בגאון ידידתי משכבר סיגל ג'ורג'ביץ הבלתי נלאית.
דברי פתיחה נאמרו על ידי התעשיין הוותיק שמואל דורנשטיין, הבעלים של רב בריח שמבקש להתמודד על ראשות התאחדות התעשיינים.
דורנשטיין אמר שלתעשיינים יש השפעה מועטה על מחיר המוצר והשפעה רבה יותר על עלויות הייצור ולכן על התעשיינים לפעול לטובת היתרון הטכנולוגי. זה היה המסר המרכזי שלו כמועמד: להוביל לחדשנות טכנולוגית בתעשייה.
יובל כהן, מנכ"ל קרן ההשקעות פורטיסימו אמר שסוד ההצלחה זה לחשוב בגדול ולצאת מאזור הנוחות. הוא הדגיש כי אין די בהתייעלות, בעבודה קשה ואפילו בניצול קשרים. גם חוכמה לא מספיקה. על המבקשים להצליח, כך אמר, להציב מטרות אגרסיביות; לדמיין, אפילו לפנטז.
קובי בן משה, מנכ"ל קבוצת אביב ראיין את אבי זלצמן מנכ"ל קבוצת כפרית תעשיות, העוסקת בתחום הפלסטיק. זלצמן סיפר איך קיבל לידיו חברה במשבר עם אזהרת עסק חי ושיקם אותה בהצלחה. החברה הגיעה לעברי פי פחת בשל ניסיונות של התרחבות לא מבוקרת בחו"ל. כשזלצמן נטל את המושכות הועילה לו מאד העובדה שהכיר היטב את החברה, מה שחסך לו זמן למידה. הוא חילק את החברה ליחידות קטנות, סגר שתי פעילויות משמעותיות והקטין עלויות. במקביל פעל לטובת גידול עתידי. משום כך רכש שליטה בשתי חברות, בסין ובקנדה, שהפכו למנועי הצמיחה החדשים של הקבוצה.

שמות המשפחה הנפוצים בישראל

השבוע פרסמה הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה את נתוניה המעודכנים בנושא.
השם הנפוץ ביותר הוא כמובן כהן, נושאים אותו בגאון כ-180 אלף ישראלים, בערך 2% מהאוכלוסייה. אחריו מדדה במרחק ניכר לוי, כ-103 אלף ישראלים.
ההמשך הוא אמנם כבר לא כוחות, אבל למרות זאת למעלה מ-85 אלף ישראלים מתהדרים באחד משלושת שמות המשפחה מזרחי, פרץ או ביטון (החלוקה ביניהן די שווה, ביטון קצת פחות מהשניים האחרים).
דהן במקום הששי עם כ-21 אלף ואחריו אברהם, כ-20 אלף. במקום השמיני, עם קצת יותר מ-19 אלף, השם הלא יהודי הראשון, אגבאריה ואחריו פרידמן, האשכנזי האולטימטיבי, עם 18 וחצי אלף. את העשיריה הראשונה סוגרים מלכה ואזולאי עם כ-18 אלף (מלכה מוביל בקטנה, במאה ומשהו).
במקום 4319 נמצא שטאובר, 306 אנשים נושאים אותו. גם משהו.
אגב, ברשימה יש מעל 26 אלף שמות משפחה. נכללים בה רק שמות משפחה שנושאים אותם יותר משלושים ישראלים. את נתניהו לא מצאתי שם, כנראה זן נדיר. רגב לעומת זאת, יש כ-3,800. מקום 284.
 

מנכ"ל יבמ ישראל: החל עידן שילוב הבינה המלאכותית עם ביג דאטה

מנכ"ל יבמ ישראל, דניאל מלכה, הסביר למאות משתתפי הוועידה השנתית של "הפורום הישראלי לתפעול ולניהול שרשרת אספקה" כי הם נמצאים על ספו של שינוי המתרחש אחת ל-25 שנים - תוצאה של חיבור בין כמויות אדירות של דאטה עם בינה מלאכותית.
מלכה הבחין בין שלושה סוגים של לקוחות: מודאגים, אופטימיים ואדישים. למודאגים הוא אומר שטכנולוגיה נועדה להעצים את האדם, לא להחליף אותו. עם האופטימיים הוא נמנה. לאדישים הוא מציע להתעורר ולהבין כי כל מה שיכול להיות דיגיטלי, יהיה דיגיטלי.
מדבריו של מלכה עלה שהחברות הגדולות לא יסתפקו בצפייה מהצד בגידולן המדהים של חברות האינטרנט. "אם חשבנו," אמר, "ש–Uber ו-Airbnb ייקחו את ההובלה, אז (טעינו); החברות הגדולות ישיבו מלחמה." לדבריו, 80% מהדאטה מצוי בארגונים הגדולים, רק 20% מצוי ברשת.
הוא אמר שארגונים "ממציאים עצמם מחדש. משתמשים בדיגיטציה כדי להתייעל ולהציע שירותים חדשים." כמו פורד, שהפכה מיצרנית רכב לספקית פתרונות תחבורה, המספקת שירותים גם למי שאינם בעלי רכב; או אלקטרה, המציעה מזגן שיש בו רכיב של בינה מלאכותית המזעיק טכנאי מזגנים, עוד בטרם התרחשה התקלה. 
כך גם יבמ, המוגדרת כיום כחברה המציעה פתרונות של בינה מלאכותית. תחום שיש בו פוטנציאל אך גם מחייב לקיחת אחריות. לכן יבמ נטלה, בהקשר זה, על עצמה כללי אתיקה מחמירים: 
האחד קובע שהדאטה שייך ללקוחות ויבמ לא תעשה בו שימוש. 
הכלל השני נאמן לקביעה שהמכונה והאדם פועלים זו לצד זה, וכי המכונה לא נועדה להחליף את האדם. עם זאת, כל המקצועות הולכים ומשתנים לכן על שוק ההכשרה המקצועית לעבור שינוי מקיף. לדברי מלכה, הבינה המלאכותית תשולב בכל המקצועות.
הכלל השלישי מדגיש בחינה של דרכים בהם הטכנולוגיה יכולה לשפר את העולם. בין אם בסיוע לאנשים עם מוגבלויות להשתלב בעולם העבודה ובחברה ובין אם בהנגשת בריאות לאזורים נידחים בעולם הרחב.