התנדבות של עובדי חברות עיסקיות בארגונים חברתיים

בתחילת השבוע השתתפתי בסדנת מחקר של האגודה הישראלית לאחריות תאגידית וקיימות בעסקים. אחד הנושאים שהוצגו היה "התנדבות של עובדי חברות עיסקיות בארגונים חברתיים".
מדובר על אותם מקרים בהם עובדים של ארגון עיסקי מתנדבים לעשייה למען הקהילה. בדרך כלל המטרה של פעילות כזו כפולה. האחת, להציג את החברה העיסקית באור חיובי: ככזו שלא איכפת לה רק משורת הרווח, אלא גם מהקהילה. השנייה, ליצור אצל העובדים תחושת סיפוק גם מהעשייה למען האחר, וגם משום היותם עובדי חברה עיסקית שזו גישתה.
החוקרת, נוגה פיטובסקי נוה, נגעה במספר סוגיות. אתייחס בקצרה רק לשאלה האם אותם עובדים אכן באמת "מתנדבים".
ראשית, ברוב המקרים ההתנדבות היא על חשבון זמן העבודה תוך שימוש בציוד של מקום העבודה (למשל כלי רכב להסעת אנשים לטיפול רפואי). אם כך, בפועל זו לא באמת התנדבות שלהם, אלא תרומה של המעסיק שלהם.
שתיים, עובדים רבים נוטים שלא להתנדב ממגוון סיבות כמו עומס בעבודה, חוסר עניין בתחום ההתנדבות, או סתם עמדות ציניות הנוגעות למטרות האמיתיות של מעסיקם.
שלוש, במספר לא מבוטל של מקרים עובדים מתנדבים כי אין להם ברירה. בין אם בשל לחץ נורמטיבי (מצפים מהם לקחת חלק בפעולת התנדבות), או אפילו בשל הוראה ממשית לעשות זאת.
לקראת סיום אכניס הסוגיה לפרופורציות. התנדבות עובדים היא דבר חיובי, רק שגם את הנושא הקטן הזה צריך לנהל כמו שצריך.

                                                          

* טעימות מכנס על "כלכלה מעגלית" *

אתמול השתתפתי בכנס שעסק בכלכלה מעגלית.
ראשית אסביר מה זה: המודל העסקי שרווח היום בעולם העיסקי הוא של "קנה, השתמש וזרוק". זהו מודל בזבזני להחריד שלא רק מכלה את משאביו של כדור הארץ, אלא גם גורם לזיהום סביבתי עצום.
הכלכלה המעגלית מציעה מודל אחר, לא לינארי אלא סיבובי. משהו כמו "קנה, השתמש והחזר למעגל הייצור". אם נהיה מתוחכמים יותר אף נאמר: "קנה, השתמש בתבונה לאורך זמן, והחזר למעגל הייצור".
במילים אחרות הפסולת הופכת לחומר גלם.
"רגע," תאמרו, "זה כולה שם חדש למיחזור הוותיק והטוב." אז זהו שזה לא רק מיחזור, אלא הרבה יותר מכך. אין ספק שהמיחזור הוא שחקן מרכזי בכלכלה מעגלית. אבל היא מדברת גם על תכנון ועל עיצוב מוצרים שמאפשר לא רק את מיחזורם, אלא גם שימוש בהם לאורך זמן (צריכה נבונה).
למשל, כאשר מתכננים אריזה לא לעשות שימוש בדבק רעיל שעשוי למנוע אפשרות של מיחזור.
את הכנס ארגן אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ – פישר, בכר, חן. השותף המנהל, עו"ד אמיר חן, אמר כי זה נושא שהמשרד מייחס לו חשיבות רבה. גם מנכ"ל לשכת המסחר ישראל -אמריקה, עודד רוז, אמר שהחברות העיסקיות החברות בלשכה מייחסות לכלכלה מעגלית חשיבות רבה.
בקיצור, נושא שתופס תאוצה.
אפילו מנהל רשות המיסים, ערן יעקב, טרח ובא לכנס ואמר שהנושא חשוב. לתוהים מה לרשות המיסים ולסוגיה זו, הבהיר כי מיסוי משפיע על מדיניות. העלאת מס על פעילות לא רצויה והפחתת מס על פעילות רצויה מובילים לשינוי במדיניות עיסקית ובהתנהגות צרכנים. כדוגמה הביא את מדיניות המיסוי על רכב. הוא סיפר כי זו השפיעה לחיוב על רכישת מכוניות קטנות ומכוניות היברידיות.
נאמרו עוד דברים מעניינים וחשובים עליהם ידווח בסקירה נפרדת.