חשבון נפש ניהולי – האם אני באמת מנהל או רק מכונה "מנהל"?

מאמר חדש שלי (שפורסם גם ב"סטטוס")

http://bit.ly/15rX9Ah

חג שמח

שוקי

זו לא באמת האדמה, זו בעיקר הקינאה...

"גם מימוש המדיניות של 'שתי מדינות לשני עמים' לא יפתרו את בעיית השינאה של הערבים ליהודים ולישראלים," אמרה הרופאה המוסלמית (שהיא גם סופרת ועיתונאית) ד"ר קאנטה אחמד בראיון ליעקב אחימאיר ב'רואים עולם', "כי הקינאה תמשיך להתקיים."

בתבונה ובפיכחון היא שמה את אצבעה על הבעיה המרכזית: הקינאה של אלו שלא מצליחים לעשות בארצותיהם אפילו חלק קטן ממה שהצליחה לעשות ישראל הקטנה בעשרות שנות קיומה. "אל תזלזלו בכוחה של הקינאה להזיק," אמרה, "הן לאלו שמקנאים והן למושאי הקינאה."

באנטי-ציונות ראתה את האנטישמיות החדשה. "זו אנטישמיות במסווה," אמרה. "כי כיום זה לא פוליטקלי קורקט להיות אנטישמי, ואילו להיות אנטי-ציוני, זה נחשב למקובל יותר."

אשה אמיצה, המוכנה לשלם את מחיר הבעת דעותיה.

שוקי
www.shukistauber.co.il 

הו טמטום קדוש...

"בצעד בלתי שגרתי פנתה בשבוע שעבר ממשלת ישראל לממשלת גרמניה, בבקשה לפעול להשבת אוסף אמנות ליורשים של בעליו היהודים. לטענת נציגי היורשים, בעלי האוסף אולצו למכור אותו למשטר הנאצי ב-1935, בהליך שלהגדרתם היה בלתי חוקי."

כך נפתחת הכתבה ב-YNET שתוכנה מתאר פנייה של שרת התרבות, לימור ליבנת, לממשלת גרמניה להשיב ליורשי בעלים יהודיים אוצר של שכיות חמדה נוצריות מהמאה ה-14 וה-15.

כאשר קראתי את פרט הדרישה נתקפתי בחילה קלה. למה אנחנו עושים את זה לעצמנו?

סוחרי אמנות יהודים רכשו את האוסף ממשפחת אצולה גרמנית שנזקקה לכסף. את חלקו מכרו ברווח ואת היתר כך נטען נאלצו למכור, לאחר כ-6 שנים, במחיר מוזל לשלטונות הנאצים שזה מקרוב עלו לשלטון.
האוסף מוחזק כיום על ידי גוף ציבורי המשמר את התרבות הפרוסית.

כעת היורשים, בגיבויו של משרד התרבות הישראלי (!) דורשים לקבל את האוסף לידיהם.

לפי הכתבה, לימור ליבנת כתבה לעמיתה הגרמני ברנד נוימן "כי ממשלת ישראל רואה בהשבת האוצר עניין בעל חשיבות רבה "לעם היהודי בכללותו ולניצולי השואה בישראל ובעולם בפרט", בהתחשב ב"הצהרת טרזין" הבינלאומית להשבת רכוש קורבנות השואה, שנחתמה לפני ארבע שנים על ידי 46 מדינות ובהן גרמניה."

אכן תשמישי הקדושה הנוצריים חשובים מאד לעם היהודי ולניצולי השואה, מקומם כאן, איתנו, בארץ הקודש.
אמא שלי כבר שנים מחכה שיחזירו אותם.

סוחרים רכשו אוסף יקר במחיר זול בגלל מצוקה כלכלית של מוכר, עשו סיבוב על חלק מהאוסף ואולצו למכור בזול את חלקו האחר. אכן עוול בלתי נסלח ששווה לפתוח אותו אחרי כמעט 80 שנה מול המדינה הכי ידידותית לנו בעולם.

הו טמטום קדוש...

שוקי

לכתבה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4431159,00.html

שירות חדש: ייעוץ למבקשים לכתוב ספר בתחומי ניהול, עסקים, כלכלה וחברה

מפעם לפעם אנשים מבקשים להיוועץ בי כיצד לכתוב ספר בו יביאו לידי ביטוי את הידע הרב ואת ניסיון החיים המקצועי העשיר שצברו. הם מרגישים שיש להם הרבה מה לתת ובמה לשתף.
רבים מהם מתחבטים לא רק ב מה לכתוב, ה"מה" הרי כבר קיים בראשם, אלא ב איך לכתוב. איך לכתוב ספר טוב שרבים ירצו לקרוא אותו ויוכלו ללמוד ממנו.
רובם אינם מממשים את רצונם - הם עסוקים בדברים אחרים, הם מתקשים לגבש את המסגרת הכוללת של הספר, או מתקשים להתנסח באופן שישביע את רצונם.
יש מי שמגיעים למסקנה כי התוצאה לא שווה את ההשקעה, בזמן ובכסף.

לאלו מוצע שירות חדש - ליווי כתיבה של ספר במסגרת של ארבעה שלבים
(שניתן לבחור בכל אחד מהם בנפרד):
א. גיבוש המסגרת הכוללת של הספר – תוכנית עבודה

ב. ליווי תהליך הכתיבה הכולל קביעת לוח זמנים מחייב ומסגרת היוועצות שוטפת

ג. גיבוש מתכונתו הסופית של הספר – עריכה מקצועית/ראשית

ד. סיוע בתהליך ההפקה והיציאה לאור, כולל בחירה של נותני השירות והבקרה עליהם
כתיבה של ספר, הנעשית בדרך נכונה, היא הנאה צרופה המשלבת יצירתיות עם אתגר אינטלקטואלי מתמשך.

מוזמנים ליזום עמי שיחת ייעוץ טלפונית ראשונה ללא תשלום.
shuki@shukistauber.co.il

זה לא רק המאמן, איפה המנהלים? וגם... אפיק ניסים לא צריך אפליה מתקנת, הוא מתקן בעצמו...

אז נבחרת ישראל בכדורסל התגלתה ככישלון חרוץ, גם במשחקי ההכנה וגם במשחקי הבית המוקדם של אליפות אירופה.

כולם מכסחים את המאמן אריק שיבק. בצדק, לא מאמן תותח. אבל לא שיבק האחראי העיקרי. מי שאחראי באמת לכישלון הוא איתן רוב, יו"ר איגוד הכדורסל והצוות הניהולי שלצידו. הם גם אלו שמינו את שיבק, מצאו אותו מתאים לתפקיד, נתנו לו גיבוי לכל אורך הדרך. ולמה לא השכילו להשיג מאמן מוצלח יותר?

איפה הם עכשו, השפנים? למה לא שומעים אותם? למה רק שיבק בחזית?

במי מוקפים שחקני הנבחרת, אנשים צעירים שזקוקים להשראה כדי להצטיין? במאמן אנמי ובחבורת עסקנים תאבי נסיעה שעסוקים מחצית מזמנם בפוליטיקה ארגונית.

אז מי בדיוק אמור לעורר בהם השראה במסע הפתטי הזה?

מה הפלא שהשחקנים כבויים (ועוד באים אליהם בטענות). הרי רובם יכלו לעשות הרבה יותר.

חוץ מאפיק ניסים, שיש לו מוטיבציה פנימית גבוהה.

כי הוא גם נמוך, יחסית לכדורסלן, וגם מזרחי; ולכן מתחילת דרכו למד להשתדל יותר ולהפיק מעצמו 200%. אחת היא לו אם סובבים אותו כבוד היו"ר רוב, שיבק, מאמן צרפתי או מנג'ר רוסי.

שוקי

www.shukistauber.co.il

ההחלטה של אובמה – מנהיגות נטו...

אני דווקא חושב שאובמה עשה החלטה נכונה, ואני בוחן את זה לא אידיאולוגית אלא מבחינה של מנהיגות ניהולית.

קודם כל הוא עמד יפה בלחצים לפעול אפילו במחיר תדמיתו

זו מנהיגות.

מנהיגות זה לא לעשות מה שנראה טוב אלא מה שנכון.

לו היה מאשר את התקפה המוגבלת הייתה זו נעשית כדי להמחיש את חוסר שביעות הרצון מהשימוש בנשק כימי. חוסר שביעות רצון זה כבר הובע בנחרצות, ללא כחל ושרק. עוד כמה טילי שיוט היו רק ביטוי של "שופוני".

אובמה לא הלך כמו עיוור אחר הכיוון אותו צפו רבים. הוא התאים עצמו למצב המשתנה. למשל,  להתנגדות הסינית-רוסית הצטרפה במפתיע התנגדות הבריטים. זה כלום? לא להתחשב בזה?

זו מנהיגות.

מנהיגות זה להיות מעשי ולדעת לשנות כיוון למרות שזה קשה יותר.

אובמה גם התגלה כממזר פוליטי בהליכתו לקונגרס. הוא דוחה את התגובה הצבאית (שממילא הוא לא נלהב ממנה), מצרף שותפים שאם יתנגדו הם "יחזיקו אותו" ואם יתמכו אז הוא זכה ברוח גבית משמעותית.

זו מנהיגות.

מנהיגות זו גם היכולת לתחבל. מאודיסאוס ועד בן גוריון.

אז אובמה מצטייר כהססן, מצוין. הססנות במקרים מעורפלים כמו אלו היא לא בהכרח חולשה, אלא רצון לבחון היטב את היתרונות והחסרונות בתנאים משתנים.

קל מאד לקבל החלטה מהירה, "גברית" משהו ואחר כך להתפלל שיתגלה כי ההימור היה נכון.

זה מה אני חושב

שוקי

www.shukistauber.co.il