חזקה עליו על אדם שיפניק עצמו מעת לעת, במיוחד לאחר שביצע משימה לשביעות רצונו. בתום כתיבתו של עוד פרק נטלתי עמי בקבוק מים קטן ויצאתי לטיול בשכונה, גם הבטחתי לעצמי איזה תבשיל טורקי שחשוב שיהיה בו רוטב, ואורז שיספגהו. ככה בא לי.
פסעתי לאיטי בבוכה-שטראסה והשמאלתי בפושקין-אליי. בשלזישה-טור הצצתי בשתי מסעדות שהציעו רק על האש וסלטים. המשכתי לסקליצ'ר והגעתי עד לגורליצר באנהוף. רחרחתי בחשדנות בכמה מהמסעדות בכיכר, גם הן היו נטולות תבשילים. המשכתי אל תוךלאוזיטר-פלאץ בואכה המתחם המקורה ההוא עם דוכני האוכל. די פלצני ודי יקר ותבשילים אין. אבל המקום כשלעצמו מגניב. יצאתי מהצד השני של המתחם והלכתי שמאלה. בדרך הציץ מולי ציור קיר של מונופול. אהבתי וצילמתי.
הלכתי באורייניינ-שטראסה והגעתי עד קוטבוסר-טור. יש שם הרבה מסעדות ותבשילים לא ראיתי, אבל אולי לא הסתכלתי מספיק טוב כי נמאס לי ללכת ונהייתי רעב. עליתי על U1 כדי לחזור לאזור המוכר לי. ירדתי בשלזישה והלכתי לטורקי שאני מכיר באופלנר פינת רנגלר. הזמנתי תבשיל עם קציצות קטנות, תפוחי אדמה, תרד והרבה רוטב. לידו הונחה צלחת אורז. כאן הם לא מערבבים בין המנות, תבשיל זה תבשיל ואורז זה אורז, אם אתה רוצה תערבב לבד. רציתי וערבבתי.
ישבתי ליד החלון אכלתי לאט ונהניתי. אחר כך קמתי, אמרתי דאנקה והלכתי לקונדיטוריה הטורקית שלי. קניתי דריי קזה-כוחה כרגיל ועוד קרוטן-כוחה לניסיון. עליתי על 265, החלפתי ל-104 וטיפסתי הביתה לשלאף-שטונדה.
