אני נכנס לגורליצר פארק. שניים ממוצא
אפריקאי ישובים על מסלע קטן בכניסה ומביטים בי בחשדנות. אני ממשיך פנימה ומגלה
שהפארק משופע בהם. עומדים, מהלכים, שרועים על ספסלים. מרביתם לבושים בסגנון
אפרו-אמריקאי: כובע שמצחייתו משוכה לאחור, נעלי ספורט, אופניים.
הם מביטים בי, מנסים לתהות על קנקני. אחד ידידותי שואל אותי משהו בגרמנית. "אינגליש" אני עונה בחיוך. הוא מגיש לשפתיו צימוד של אצבע מורה עם אמה, בתנועה של עישון.
התבהרה התמונה, מציעים לי מריחואנה. עמיתיו לא היו בטוחים שאני הצרכן האולטימטיבי. הוא, הידידותי, ניסה. מה יש לו להפסיד.
הם מביטים בי, מנסים לתהות על קנקני. אחד ידידותי שואל אותי משהו בגרמנית. "אינגליש" אני עונה בחיוך. הוא מגיש לשפתיו צימוד של אצבע מורה עם אמה, בתנועה של עישון.
התבהרה התמונה, מציעים לי מריחואנה. עמיתיו לא היו בטוחים שאני הצרכן האולטימטיבי. הוא, הידידותי, ניסה. מה יש לו להפסיד.
הי שוקי, לידע כללי, גורליצר פארק הוא הוא המקום בברלין שבו אדם יכול לקנות את שחשקה נפשו. לפני מספר חודשים ניסתה ראש-עיריית המחוז להעביר חקיקה של לגליזציה של סמים קלים ע"מ למגר את הכנופיות ולהרוויח כסף מיסים קל. אישית, אני לא יודע מה עלה בגורלה של החקיקה.
השבמחקמסיבת שמים
השבמחקלגמרי....
השבמחק