| היום הייתי בכנס, על מיזוגים ורכישות, של חברת מידע כנסים. היה שם פנל מנהלים מעניין.
לייזי אורן, סגן יו"ר דירקטוריון ונשיא מטריקס – חברת שקמה דרך מיזוגן של מספר חברות מיחשוב ומאז ביצעה עשרות רכישות נוספות – הודה שבמקרה של רכישות עיקר הלחץ הוא על המוכר. במקרים רבים, הרוכשים מיומנים ברכישות ואילו המוכר מוכר בפעם הראשונה; ולא רק זאת, הוא גם צריך להמשיך ולהפעיל את העסק. על כך אוסיף גם אני ואומר שעצם העובדה שהוא מבקש למכור אינו מצביע על כך שמצבו מזהיר, אחרת האם בכלל היה מוכר? אורן הוסיף ואמר שאין צורך להסתייע בסוללת מומחים ויועצים. את העיסקה צריכים להוביל הקונה והמוכר. יועצים ומומחים לעיתים גם יכולים להפריע לביצוע העיסקה. אביבית פלג, שותפה בבית השקעות שחלק ניכר מפעילותו היא בדיוק מתן ייעוץ מסוג זה, נזהרה מלהתעמת עם טענתו של אורן וציינה כי גופים גדולים אמנם אינם זקוקים ליועצים ויכולים להסתפק בכוחות המקצועיים הפנימיים שלהם עצמם. מי שזקוק לשירותי חברות כמו שלה הם ארגונים קטנים (במקרים רבים, נוסיף אנו, אלו הארגונים הנרכשים) שאין להם מושג כיצד לנהל עיסקה מסוג זה. דובר נוסף בפנל, אף הוא רוכש גדול, מנוסה ומיומן - אורי יהודאי, הנשיא ומנהל העסקים הראשי של פרוטארום – הודה ביושר כי המילה מיזוגים לא מוכרת לו, אלא רק המילה רכישות. נבאר אנו: מיזוג היא מילה כיבוס למילה רכישה וכל כולה נועדה למצוא תחושה של הנרכש שלא בולעים אותו אלא מתמזגים איתו. יהודאי ציין את החשיבות הרבה, הקריטית להצלחת המיזוג, של יכולת החברה הרוכשת להתחבר נכון עם הנהלתה של החברה הנרכשת. משפט זה מזכיר לי את דבריו, בהקשר זה, של אלי הורביץ המנוח שהוביל את "טבע" אלי גידול והצלחה, כפי שנאמרו לי ומצוטטים בספרי "מטבע לצ'ק פוינט": "המנהלים הנשארים (לאחר המיזוג) צריכים להצדיק פעולות שלא נעשו קודם. צריך לתת להם סולם בכך שאומרים, ש'כיום אנו חברה גדולה שיכולה לעשות דברים שאי אפשר היה לבצע במסגרת הקודמת'." שוקי פייסבוק www.facebook.com/1ShukiStauber אתר http://www.shukistauber.co.il/  |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה