יום ראשון בבוקר. פינה ימנית של קרון
הרכבת התחתית שנעה לכיוון שכונות קרויצברג ונויקלן הרב-תרבותיות
("מולטי-קולטי", יכנו אותן הברלינאים).
ממול ישובים אשה טורקיה בבגדים מסורתיים
הבוהה נכוחה בפנים אטומות. קשישה גרמניה גרמית שפניה יגעים. צעיר דק גיזרה המחובר
לאוזניות.
מימין, מוסלמית בוגרת עטויה מטפחת ראש
שפניה כעוסות. משמאל, קוריאני צעיר משתעשע בסלולרו, או שמא מוויאטנאם הוא, או
קמבודיה.
עומדים: בחור מוצק ממוצא אפריקני, אין
לדעת מאיזו ארץ. צעירה גרמניה גדולת מימדים מעורטלת למחצה. על כתפה קעקוע גדול של
פרח ובמרכזו אבן דמוית יהלום. תאומו של טרוצקי מסביר למישהו דבר מה ברוסית נלהבת.
בתחנה עולה אחד שנואם בטלפון בספרדית.
אחריו עוד שתיים, השחורה מצחקקת בהולנדית עם חברתה הלבנבנה.
וישראלי אחד, קצר מכנס, המביט בהשתאות
בסובבים אותו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה